אבנית היא אחת הבעיות הנפוצות ביותר במערכות מים ביתיות ותעשייתיות. היא נוצרת כאשר מים קשים, המכילים ריכוז גבוה של סידן ומגנזיום, עוברים שינוי בטמפרטורה או בלחץ.

במצב כזה, הסידן מתגבש לצורת סידן פחמתי (CaCO₃) ונצמד לצנרת, לדודי מים, לגופי חימום ולמשטחי מתכת.

עם הזמן, הצטברות האבנית גורמת לירידה ביעילות מערכות החימום, לעלייה בצריכת האנרגיה ואף לבלאי מואץ של ציוד.

במערכות ביתיות מדובר בהוצאות תחזוקה גבוהות יותר, ובמערכות מסחריות ותעשייתיות – בהשבתות יקרות ופגיעה באמינות המערכת.

מעבר לנזק הכלכלי, אבנית משפיעה גם על איכות המים: זרימה חלשה יותר, רעשים בצנרת, וחימום איטי של מים. מסיבה זו, טיפול נכון במים אינו מותרות אלא צורך אמיתי.

בשנים האחרונות מתפתחות חלופות מתקדמות לטיפול באבנית, שאינן מבוססות על כימיקלים או מלחים.

טכנולוגיות אלו מתמקדות בשינוי המבנה הפיזיקלי של הסידן במים, ולא בהסרתו, וכך מציעות פתרון יעיל, ידידותי לסביבה ונטול תחזוקה מורכבת.